.png)
לא מעט פעמים נדרש בית המשפט להכריע בקשר לבעלות כספים שמקורם בחשבון בנק משותף, במצב בו אחד השותפים הולך לעולמו. לדוג', כאשר אדם מצרף את אחיו לחשבון הבנק שבבעלותו, כשותף, וזמן קצר לאחר מכן, הוא נפטר. האח טוען שהוא צורף כשותף מלא בחשבון, ואילו היורשים האחרים טוענים שהשותפות היא טכנית בלבד, וכי החשבון כולו שייך למנוח.
את המקרים מהסוג הזה, בית המשפט בוחן בשים לב למספר עקרונות:
חשבון בנק הוא נכס שניתן להורשה באמצעות צוואה או צו ירושה – ולא באמצעות הכנסת שותף לחשבון.
בעת פתיחת חשבון בנק משותף, רצוי להשלים את העניין בהסכם שמסדיר את מרכיב הבעלות בחשבון.
מתן הוראת "הנותר בחיים" (סעיף אריכות ימים) במסמכי יצירת החשבון הינו עניין טכני-בנקאי – והוא אינו מקנה זכויות לאחר המוות, אלא מטרתו הינה להבטיח המשך פעילות סדיר בחשבון הבנק לאחר פטירת השותף.
בשעה שחשבון הבנק מרגע פתיחתו מוגדר כחשבון משותף, חזקה עליו שהוא משותף ועל הטוען אחרת, עליו הנטל להוכיח זאת.
חשבון בנק פרטי, שהתוסף לו שותף, חזקה עליו שהינו בבעלות של הבעלים המקורי ועל הטוען אחרת הנטל להוכיח כוונה לפי דיני המתנה (בשעת הצירוף – ולא לאחר הפטירה), להעניק לשותף המצטרף מחצית מהזכויות בחשבון. חריג לעניין זה הינו בעניינם של בעל ואשה, שנקודת המוצא תהיה שצירוף, משמעותו שיתוף בעלות בחשבון.
לא ניתן לייחס לציבור הכללי ידיעה על פרטי ההלכות המשפטיות בכלל, ולכללים הנ"ל בפרט. לכן ראוי היה שהבנק ינחה את הפקידים, שיתנו הסבר, גם אם קצר, ללקוחות בוגרים המצרפים שותפים לחשבון הבנק, או לכל הפחות יסבירו ללקוח שכדאי להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום (להרחבה ראו בע"מ 4739/15 פלונית נ' פלוני ואח').
כמו כן, על משום שלפי הדין הדתי לא ניתן לעשות צוואה או להוריש לפי כללי חוק הירושה - ישנו נוהג הקיים לרוב במגזר הדתי, לפיו עושים מסמך המכונה "צוואה, בו נרשם שאדם נותן במתנה ליורשיו – שעה לפני פטירתו – את כל נכסיו. לפי פסיקת בתי המשפט, ככלל, מסמך שכזה אין לו מעמד של צוואה, אלא מדובר במתנה. להבדל זה השלכות רבות כגון אי תחולת הוראות חוק הירושה באשר לעריכת צוואה מחד, אך מדובר בארוע מס משמעותי מאידך (לעומת הורשה שאיננה ארוע מס).
להורדה וצפייה בפסק הדין, יש ללחוץ כאן:
Comments