הסכם יחסי ממון בין בני זוג טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כאשר על הגורם המאשר לבחון את ההסכמה החופשית של בני הזוג, הבנתם את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו המשפטיות. במצב בו הסכם יחסי ממון נחתם לפני הנישואין, רשאים הצדדים לאשר את ההסכם גם בפני נוטריון.
בהתאם לסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, הסכם יחסי ממון בין בני זוג טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כאשר על הגורם המאשר לבחון את ההסכמה החופשית של בני הזוג, הבנתם את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו המשפטיות. במצב בו הסכם יחסי ממון נחתם לפני הנישואין, רשאים הצדדים לאשר את ההסכם גם בפני נוטריון.
בהתאם לפסיקת בתי המשפט, נקודת המוצא היא שחובת אישור ההסכם היא נקודת המוצא והגבול הקבוע בחוק ובלעדיה, אין תוקף להסכם יחסי ממון. יחד עם זאת, רק במצבים חריגים ביותר, יינתן תוקף להסכם יחסי ממון שלא אושר, וזה מכוח עיקרון תום הלב, לפי הוכחות ברורות שהצדדים נהגו לפי ההסכם ולא ניתן לטעון אחרת (להרחבה ראו בע"מ 7734/08 פלוני נ' פלונית).
חשוב להוסיף, כי בהתאם לסעיף 5 (א) (3) לחוק, רשאים בני הזוג להסכים ביניהם, בכתב, על נכסים ששווים לא יאוזן ביניהם, כאשר מלבד דרישת החוק שהסכם זה יערך בכתב, אין דרישה לאישור ההסכם ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני.
להורדה וצפייה בפסק דין, יש ללחוץ כאן:
Komentáře